עלית הארק
 | |
| בקבוק של עלית הארק | |
| סוג | ערק |
|---|---|
| אחוז אלכוהול | 40 |
| יצרן | יקב הגליל |
| מוצא |
 ישראל |
| מועד הכנה ראשוני | 1824 |
| צבע | שקוף |
| טעם | אניס |
| גרסאות אחרות | כשר |
עלית הארק הוא מותג ישראלי של משקה הערק המיוצר על ידי חברת "יקב הגליל יוסף גולד ובניו" החיפאית החל משנת 1824. המותג, שהוא המצליח במוצרי החברה, מכיל 40% אלכוהול ומחזיק ב-90% מקטגוריית משקאות האניס האלכוהוליים בישראל.[1] נוסף ל"עלית הארק" מייצרת החברה משקאות אלכוהוליים נוספים, וייצור הערק תופס 70% מנפח הפעילות של המפעל, ביניהם גם מותגים יותר יקרים דוגמת "אלוף הארק" ו"אמיר הארק".[1]
את היקב הקים בשנת 1824 בן למשפחת גולד שעלה לארץ מאוקראינה, שם עסקה המשפחה בייצור וודקה. הוא התיישב בצפת וייצר וודקה ויינות, אך המשקאות לא זכו לביקוש בקרב תושבי המקום, שהיו ברובם ערבים. לכן החל לייצר את משקה הערק, שהיה פופולרי באזור.[1]
במהלך תהליך הייצור מזוקק המשקה שלוש פעמים במזקקת סיר.
מפעל החברה ממוקם בטירת כרמל, וכיום מנהל אותו יוסף גולד, דור שביעי ליצרני הערק שהצטרף לחברה בשלהי שנות ה-90.[1] בקיץ 2011 ארעה במפעל תאונת עבודה בה נהרג עובד שעסק בריתוך מיכל שהכיל כמות רבה של אדי אלכוהול, שהובילו לפיצוץ. בעקבות האירוע נגרם נזק כבד לציוד הייצור במפעל, והוגש כתב אישום כנגד בעל המפעל ומספר בעלי תפקיד בו.[2][3]
היצרנית אינה עוסקת בפרסומו של המוצר או ביחסי ציבור יזומים.[1] הסמליל המצויר על תווית המשקה, שמציג שני איילים, הוביל אחדים לכנותו ערק "איילים" או "איילות", כפי שנזכר בפזמון החוזר של השיר "שיר נחמה" מאת הדג נחש ובשיר "הכי ישראלי" של התקווה 6. גם השיר "צמד איילות" של להקת טיפקס רומז למותג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיא גיסר, עראק סיטי, באתר וואלה, 2 ביוני 2004
- צליל שרון, המדריך המלא לעראק, באתר מאקו, 16 בפברואר 2009
- הסיפור של גולד ובניו אתר בקבוק
- תומר גנון, הד"ר שהתאהב בערק והפך למלך של השוק, באתר כלכליסט, 2 בנובמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 עופר פטרסבורג, נטלי גרויסמן ונווית זומר, מה עובר על ערק איילים, ממון שישי, ידיעות אחרונות, 12 ביולי 2013
- ^ סמר עודה - כרנתינג'י, כתב אישום הוגד נגד תושב חיפה בגין גרימת מוות ברשלנות, אתר חי-פה
- ^ תומר גנון, הד"ר שהתאהב בערק והפך למלך של השוק, באתר כלכליסט, 2 בנובמבר 2020
